צפו: אבי הלוחם בתחנת הדלק ליד רהט - "הצלתי את חייה של ילדה בדואית, וכעת בני בכלא בגלל בדואים..."

שמי ניסן, אביו של אחד מלוחמי נצח יהודה הכלואים כבר חודש (!) בגלל תקרית עם בדואים. אשתי ואני נסענו לתחנת הדלק בה ארעה התקרית, והסרטנו את הזווית שלנו אודות הפרשה. חששנו להתנכלות מצד בני מיעוטים שהסתובבו במקום. הכל נעשה במהירות ובחשאי, ומיהרנו להסתלק משם לפני שיזהו אותנו ויגשו אלינו... התוצאה לפניכם. (מותר להעתיק לסיקור הוגן).

לצפייה ברצף אחד בכל סדרת סרטוני הוידאו שלמטה (3.55 דקות):

1. הילדה הבדואית (79 שניות)

אנו מול תחנת הדלק ליד רהט, בה ארעה התקרית בין לוחמי נצח יהודה וקבוצת בדואים. הלוחמים עצורים בכלא ארבע מזה שלושה שבועות.

המפגש הראשון שלי עם בדואים היה ב-1979. הייתי חובש קרבי בבסיס צאלים בנגב, וטיפלתי בילדה בדואית, שנפצעה קשה מהתפוצצות נפל. פיניתי אותה במסוק בעיצומו של יום השבת.

כיום, בני החייל יושב בכלא בגלל תלונה מצד בדואים, ושם מאיימים על חייו.

התקרית בתחנה

בני וחבריו הלוחמים שבו מאוחר בלילה מניחום אבלים. הם עצרו כאן, לא להתעמת עם אף אחד, אלא כדי להתרענן לפני הנסיעה הארוכה. בסרטוני מצלמות האבטחה רואים אותם עם חטיפים שקנו במזנון התחנה.

הלוחמים עם חטיפים שקנו במזנון התחנה

הלוחמים טוענים כי בדואים איימו עליהם בדקירה וניסו לחטוף את נשקם. בעדות שמסר אחד החיילים לשופט, הוא אומר: "כל מה שפעלנו, זה מה שלמדנו ממפקדינו, כדי להגן על חיינו. רצו לתקוף אותנו, ואנו הפעלנו את שיקול דעתנו בניטרול האיום".

2. אינתיפאדה דרומית (הוסרט ברהט. 42 שניות)

האם החשש של החיילים מפני אלימות הבדואים היה מוצדק?

חלק מהחברה הבדואית ידוע כבעייתי מבחינת שמירת החוק. יש אצלם הרבה פשיעה, נשק בלתי חוקי, גניבות של אמצעי לחימה ונשק מצה"ל, סחטנות ופרוטקשן. סרן בצה"ל המוכר לי אישית כמהימן כותב: "כל פעם שאני מגיע לדרום לאימון, אומרים לנו שיש כאן גניבות של בדואים ושאסור להתעמת איתם. מה הפתרון? תשמור על הציוד שלך. הבדואים גונבים בלי סוף ציוד מחיילי מילואים, כולל נשק. הצבא והמשטרה לא עושים כלום, והפרקליטות שותקת".

אני מצטט מהתקשורת הישראלית: ניצב בדימוס אורי בר לב, שכיהן כראש המחוז הדרומי במשטרת ישראל, כותב במעריב על "עלייה באלימות ובפשיעה החמורה בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב". אחרים כותבים כי הפשיעה הבדואית גורמת למדינת ישראל נזק של כשבעה מיליארד שקל בשנה, והמספר הזה צפוי לעלות בהרבה בשנים הקרובות. שמעון איפרגן כותב במגזין מאקו: "אנשי הפשע הבדואים צוברים ניסיון, תעוזה, מודיעין ותחמושת, אין להם פחד ואף אחד לא מעז להתעסק איתם. מרבית האוכלוסייה הבדואית שומרת חוק, אבל גרעין קשה של אלפי עבריינים מסב נזק כבד ונחשב מסוכן ביותר. האינתיפאדה הבאה עשויה להפתיע דווקא מדרום".

תושבי הדרום מעידים כי יש תחנות דלק אליהן יהודים מעדיפים לא להיכנס בלילה, מפחד לאלימות.
הנה מכתבם של שלושה תושבים, המתארים את חששם ופחדם להיכנס לתחנות הללו. שמותיהם וחתימותיהם כוסו מחשש לשלומם. המכתב במלואו הוגש לשופט הצבאי:

מכתבם של תושבי הדרום בדבר החשש מאלימות  

3.  תגובה מידתית (הוסרט בתחנת הדלק דבירה. 38 שניות)

כשתמונת מצב מסוכנת כזו ברקע, האם ניתן להבין את הרגישות של חיילי צה"ל מול קבוצת הבדואים?

האם היה אסור ללוחמי צה"ל להתייחס ברצינות לאיום מצד הבדואים?

חיילים שומעים זעקות לעזרה של חברם, ורואים שהוא מול חבורת בדואים, אשר אולי מנסים לתקוף או לחטוף נשק, האם התגובה המתבקשת היא לא לבוא לעזרת חברם שהותקף, ולהישאר ברכב?

אלה לוחמים שצה"ל השקיע הרבה מאוד באימוניהם, וסומך עליהם מספיק, לשלוח אותם לתוך כפרים ערביים עויינים, לעצור חוליות מחבלים, בפעילויות מסוכנות שחלקן עם כוחות שב"כ.

שניים מאותם חיילים מאורסים, והחתונות אמורות להתקיים בעוד כחודשיים. אנשים כאלה, שמתכוננים בשמחה לחתונתם, לא סביר שיסתבכו בקטטות.

מהנסיעה הזו, החיילים חזרו ישירות לעמדות השמירה והסיורים הבטחוניים, ולא הספיקו להגיש תלונה נגד הבדואים, עד שהגיעו אליהם חוקרי מצ"ח, אזקו אותם והובילו אותם לחדרי החקירות.

4. איפה ואיפה מצד התביעה הצבאית (הוסרט בתחנת הדלק דבירה. 42 שניות)

ומה לגבי הבדואים שהתלוננו? הרי החיילים טוענים שהבדואים התקיפו אותם. מישהו בדק זאת ברצינות?

מתברר שלא.

עד כה לא מצא לנכון אף אחד במערכת המשפט הצבאית, לעצור או לחקור תחת אזהרה את הבדואים המעורבים בפרשה, ולברר אם הם דוברי אמת. 
בדיון בבית הדין הצבאי, בו נכחתי, שאל הסנגור את התובע: "בדואי מתלונן, ואתם עוצרים 14 חיילים. מישהו בדק אם הבדואי דובר אמת? האם  מישהו טרח לבדוק עובדה פשוטה זו?"

תשובת התביעה: "אין סיבה לחקור את הבדואים".

הסנגור: "האם נבדק העבר הפלילי של הבדואים?"

התובע: "בדקנו חלקית".

הסנגור: "איני מכיר חיה כזו, 'בדקנו חלקית'. אם בודקים, אז בודקים כנדרש ומקבלים תשובה מלאה - אם יש או אין עבר פלילי".

איך יתכן שבגלל מספר צעירים בדואים, שגרסתם לא נבדקה כראוי, יעצרו ויכלאו באזיקים 14 הלוחמים הללו?

5. זכות המצווה (33 שניות)

נכון להיום, הבדואים מתהלכים חופשיים, ואילו חיילי צה"ל שמנעו בגופם טרור יומם ולילה, וקמו להתמודד עם איום בסביבה מוכת-פשע, נכבלו באזיקים, נחקרו, נכלאו, וחשופים לאיומים על חייהם מצד בדואים הישנים לידם בכלא.
גם פניות של עשרות אנשים, לרמטכ"ל אביב כוכבי, להפעיל סמכותו כמפקד הצבא ולתת לפרשה טיפול הוגן, לא נענו.

לא נותר לי אלא להתפלל ולקוות, שהמצווה שעשיתי בהצלת חייה של אותה ילדה בדואית, תעמוד כעת לבני ולחבריו החיילים, לצאת מהפרשה הזו בשלום.

כתיבה: ניסן לברון. צילום: רבקה לברון