מייבשים את הנח"ל

מישהו בצה"ל רוצה להתנכל לנח"ל החרדי

חייל בנצח יהודה. קרדיט צילום: GFDL נצח יהודה

"יש גורמים בצבא שרוצים לחסל את הנח"ל החרדי". אל הקביעה החריפה הזאת הגיעו הורי חיילי גדוד הנח"ל החרדי 'נצח יהודה', שעומדים בימים אלה למשפט בגין קטטה עם בדואים בתחנת דלק בדרום. ההורים נמצאים בשיאו של מסע משפטי ארוך וסיזיפי, ולדבריהם גם רצוף עוולות מתחילתו ועד סופו.

השבוע נחתמה עסקת טיעון עם מפקד הכיתה של החיילים, שבמסגרתה הוא יורד לדרגת טוראי וירצה 60 ימי מאסר (מתוכם נותרו לו שלושה שבועות) ועבודות שירות. החתימה על העסקה, מדגישים סנגוריו, הייתה אילוץ בשל חתונתו הקרובה, אשר לקראתה רצה המ"כ לצאת לחופשי. בכוונתו לעזוב את השירות בצה"ל עם תום ריצוי תקופת המאסר.

חיילים אחרים נמצאים עדיין בהליך גישור. בעוד התביעה מבקשת להגיע לעסקאות טיעון מחמירות גם איתם, חלק מההורים מתנגדים לכך ומעדיפים כי בניהם יישפטו וחפותם תוכח. ניסן לברון, אביו של אחד החיילים ואיש מטה המאבק שהקימו ההורים, מסביר כי הם אינם מתנגדים לבירור הפרשה, אולם נראה כי הפרקליטות הצבאית עושה עוול במאמציה להפליל את החיילים "על מקרה פעוט כזה", כלשונו.

החיילים, צעירים חרדים שלמרות הלחצים החברתיים החליטו להתגייס כדי לתרום לביטחון המדינה, מגלים כי דווקא להם המערכת הפנתה עורף, "הם יוצאים קירחים מכאן ומכאן". התחושה בקרב ההורים קשה: "רוצים לחסל את הנח"ל החרדי כדי לגייס חרדים למסגרות החילוניות הקיימות בצבא ולהטמיעם סופית", טוען לברון, ומזכיר גם את הסבב המשפטי הקודם מול חיילי הגדוד שנשפטו בחומרה על הכאת מחבל שנלכד לאחר שרצח את חבריהם בגבעת אסף, "הם מנצלים את הבנים שלנו לכך. המסקנה שלנו היא שלא רוצים את החרדים בצבא כחרדים, אלא כמוטמעים".

ההשלכה המעשית מבחינת חלק מההורים היא שהבנים לא יחזרו למסגרת הצבאית עם תום המשפט וריצוי העונשים. "נתנו אמון במערכת ותמכנו בבנינו שהלכו לסכן את עצמם בלוחמה מסוכנת מול הטרור ביו"ש. כעת הם נאזקים ונכלאים כפושעים. אנו משפחות חרדיות נורמטיביות שאינן רגילות במאבקים מול מערכת המשפט, וכעת אימהות ואבות נשחקים בדיונים ארוכים מול בית הדין, שעושה רבות כדי להפליל את בנינו". לברון מבהיר כי התנפלותה של המערכת על הלוחמים "הורסת את מה שנותר מהאמון שלנו בממסד. איני יודע איך לרפא את הנזק שגרמה המערכת המשפטית הצבאית למוטיבציה של החיילים להשקיע להבא".

גם במישור ההתנהלות המשפטית, ההורים זועמים על התעלמותה של המערכת מכללי משחק יסודיים, כמו בדיקת העובדות. במקרה הנוכחי, מערכת המשפט הצבאית לא טרחה לדאוג לכך שגם הבדואים שהיו מעורבים בתגרה יואשמו או ייחקרו. הנחקרים והנשפטים הם רק החיילים, על בסיס עדותם החד-צדדית של הבדואים. "החיילים התלוננו שהבדואים תקפו אותם, אבל אף אחד לא בדק זאת", אומר לברון, ומספר: "בדיון בבית הדין הצבאי, שבו נכחתי, שאל הסנגור את התובע: בדואי מתלונן ואתם עוצרים 14 חיילים. מישהו בדק אם הבדואי דובר אמת? האם מישהו טרח לבדוק עובדה פשוטה זו? תשובת התביעה הייתה: אין סיבה לחקור את הבדואים. הסנגור חקר: האם נבדק העבר הפלילי של הבדואים? התובע התחמק: בדקנו חלקית. הסנגור תקף בחזרה: איני מכיר חיה כזו, 'בדקנו חלקית'. אם בודקים, אז בודקים כנדרש ומקבלים תשובה מלאה - אם יש או אין עבר פלילי".

לברון מתקשה לקבל את המציאות, לפיה בשל טענות של כמה צעירים בדואים שגרסתם אף לא נבדקה כראוי, נכלאים ונאזקים 14 לוחמים. לתחושתו, היד שמושכת בחוטים מכוונת הרחק מעשיית צדק: "חיילי 'נצח יהודה' מצטיינים באמונה דתית יוקדת, לאומיות ימנית וקרביות. השילוב הזה לא רצוי מבחינת הממסד הצבאי, שמגמתו להוציא מהצבא כל גורם ימני או דתי מדי, בהתאם להלך הרוח ששורר היום גם בשאר החברה בישראל". [ראה לדוגמה את דבריו של יאיר גולן כאן]

כתבתה של חגית רוזנבאום, עיתון בשבע